בלוג / כתבות

"אני נושם עמוק וצולל אל ים הכותנה הלבן. דרכים חקלאיות מצלקות אותו שתי וערב. זריחות ושקיעות באות והולכות, צובעות את

"יש וּמְזַמְּנִים לנו הזמנים היפוכי תפקידים; השנים החולפות, השעות הנוקפות, מגע הגלגלים של הכיסא בו ישובה אמי, ואני מסיע הלוך