בלוג / כתבות

מוקה לא מאוד מרוצה, אולי אפילו מאוד לא מרוצה. פעם ראשונה שהיא פוגשת פרות והן גדולות לה מדי וכבדות ורציניות.

הסירה מחליקה על פני המים; מתרחקת מהמרינה ומהחוף האביך והרועש, פולשת אל השקט של הים וגולשת לעבר האופק. מגדלי תל

החיטה מבשילה ומזהיבה, רָוָה את זיווה של החמה בזריחתה, בשקיעתה, במהלך שיוטה היומי ממזרח למערב, בהתחמקויותיה מהעבים שעוד נחים מעל

במבט ראשון נראה השדה ריק מפרפרים. נשלט בפריחה חורפית מעורבת במעטה דגני של אביב מאוחר. שרידי רקפות, בני סחלב-צריפי והרדופנינים,

כתמים נרחבים וצהובים של טוריים זיפניים מנוקדים בסגול של טוריים מדבריים מטביעים את אבני הצור המבריקות ואת אדמת הלס של

לאחר הלוויה אנחנו נוסעים לתחנה, לערוך לגדעון צפרות אשכבה. כי עם כל הכבוד להלוויה ולהספדים, הרי שלצפר מגיעה צפרות אשכבה

הרוח מַשְׁבִּיעָה את העננים והם מחוללים לחלילה; מתעבים ומאפירים, מתעבים ומשחירים, קרבים ומתפתלים. קִרְבָּם סוער בתוכם, רועם ומבקש להתפרץ. אני

אני שוקע במרבד השעורה שמכסה בירוק את תל קריות. המלענים משלחים בגבי דגדוג מעקצץ, והשיבולים נכפפים ונוטים להיסגר מעליי ככיפה,

צוצלת מהדסת על המדרכה, מַשִּׁירָה את צילה, שמקרטע בעקבותיה ונבלע בכתם צל מתפשט. הצוצלת עוצרת ושולחת לשמים חצי הצצה זהירה,

שני עצי האשל מרוטים כמעט כתמיד. ענפיהם הגרמיים מתכופפים ונוטים זה לזה חסד של דלות מדברית. מחטיהם הבודדות נשזרות לצמרת