הסולם רעוע, אני מט ליפול והתהום פעורה מימין. ועדיין, אחרי שלוש שעות של ספירת חוגלות בבוקר קיץ לוהט ומסמא, הירידה למערה מרעננת. הרגליים מועדות על השלבים הרופפים וצונחות בשלבים החסרים. הלב מחסיר פעימה או שתיים, עד שאחת הרגליים מוצאת אחיזה, ולו רגעית. למטה קרירות ברוכה ואור מרוכך, שהולכים ומעמיקים ככל שמעמיקים במערה.
