אני יכול לחוש את הבוז הנרגז במבטו. משהו כמו "שוב אתה?" ו-"איפה היית עד עתה?", או "רק כשיש צרות בסביבה אתה נזכר בקיומי ומשקיע בי יותר מאשר מבט חטוף. אז תגיד פיקי, מה קרה כעת? שוב מגיפה? לא, לא הפעם, נכון? אני שומע רעם מטוסים. שוב הסתבכת במלחמה, מה? ואתה חייב להישאר קרוב לבית, אז אתה נאלץ להסתפק בי, נכון?"
